הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה – מידע וטיפולים

הן האשם העיקרי בכאבים שאנחנו מרגישים באזור הפה והפנים, הן פוגעות בנשים הרבה יותר מגברים ומאוד קשה לאבחן אותם. אז מה עושים כדי לטפל ב-TMD ומהו הגורם להן?

פרופ' אפרים וינוקור, אחראי על תחומי כאבי פנים, הפרעות במנגנון הלעיסה והפרעות שינה דנטלית ברשת מרפאות כללית סמייל

הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה

מהן הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה?

הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה (TMD-Temporomandibular Disorders) פוגעות בשרירי הלעיסה או במפרקי הלסתות או בשניהם. קבוצת ההפרעות האלה מהווה את הגורם הראשי לכאבים באזור הפה והפנים אחרי כאבי שיניים. נתון מעניין במיוחד הוא כי ההפרעות האלו שכיחות יותר אצל נשים מאצל גברים ביחס של כ-1:6.

למרבית ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה תסמינים (סימפטומים) משותפים. כתוצאה מכך קיימת בעיה גדולה באבחון ההפרעות השונות, וזה בעייתי משום שאבחון נכון חיוני מאוד כדי לתת טיפול יעיל.

למדריך על הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה בילדים ונוער.

מהם התסמינים?

מי שסובל מהפרעות TMD עלול לחוש באחד או יותר מהתסמינים הבאים:

  1. באזור המפרק הלסתות (קדמית לאוזן), בשרירי הלעיסה (אזור הלחיים והרקות) או בצוואר.
  2. קושי בפתיחת הפה, או הגבלה בתנועות הלסת התחתונה.
  3. רעשים ("קליקים" או רעש חרקני – "קרפיטציה") במפרק בעת תנועת הלסת (פיהוק, לעיסה, דיבור ועוד).

אלו התסמינים הבסיסיים, הם יכולים להחמיר בזמן שמניעים את הלסת (בזמן דיבור, לעיסה וכדומה) וכך לגרום גם לפגיעה באיכות החיים של מי שסובל מהן. הכאבים או הסימפטומים האחרים עלולים להופיע בפתאומיות או להתפתח בהדרגתיות על פני חודשים. אם לא מטפלים בהן כראוי אז השילוב של עוצמת הכאבים או ההפרעה התפקודית יחד עם האופי הכרוני של התופעות עלול להידרדר מהר מאוד גם למצבים נפשיים לא נעימים של חרדה, דיכאון ועוד.

חושבים שגם אתם מתמודדים עם הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה? הזמינו תור לבדיקת רופא שיניים לטיפול מהיר ויעיל בבעיה.

מה גורם להפרעות TMD?

כיום ברור לרופאי השיניים ולחוקרים בתחום כי אין גורם אחד בלעדי להתפחות ההפרעות הללו בכלל, ולהפרעות הקשורות בכאב בפרט. מערכת העצבים המרכזית ממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות ובהנצחה של הכאב. בדרך כלל בשלב הראשון אפשר לאתר גורם ספציפי שיזם את ההפרעה, אם נצליח לטפל בו כבר בשלב הזה אז הטיפול יפתור לרוב את ההפרעה בלי להשאיר עקבות. אם לא מצליחים לטפל או שלא ניגשים לטיפול, עוברים לשלב השני, בו הכאב המתמשך גורם לשינויים בלתי הפיכים במערכת העצבים המרכזית (בחוט השדרה ובמוח), וכתוצאה מכך הכאב זולג ונמשך הרבה מעבר לשלב הראשון. זהו השלב שבו מגדירים את הכאב ככרוני (קבוע ומתמשך). כאב כרוני הוא כבר בעיה נוירולוגית קשה לטיפול.

במילים אחרות, הכאב הופך מבעיה דנטלית, שרירית או מפרקית במערכת הלעיסה, לכאב מרכזי (שנובע מהמערכת המרכזית), ובהתאם הבעיה הופכת לנוירולוגית והטיפול בה מתבצע באמצעות תרופות. הכאב הזה גם יכול להיות חלק מתסמיני כאבים כלליים של מחלה ריאומטולוגית – פיברומיאלגיה, זו מחלה ממנה סובלות בעיקר נשים והיא מתאפיינת בכאבים מפושטים בכל הגוף. כאב כרוני יכול חלילה לנבוע כתוצאה מגידול (שפיר או ממאיר) שמשפיע ישירות או בעקיפין על מערכת הלעיסה.

כאן שוב נחזור ונדגיש את החשיבות של אבחון מדויק ככל האפשר של ההפרעה ממנה סובלים והגורמים לה כדי להתאים ולהעניק טיפול גם לכאבים וגם לשורש הבעיה.

עד כמה התופעה נפוצה?

מחקרים הראו כי ל-75% מהאוכלוסייה שנבדקה יש לפחות סימן אחד של הפרעה תפקודית (דיס פונקציה) במערכת הלעיסה אותה יכול הרופא לאתר בזמן בדיקה קלינית (כגון הפרעות בתנועתיות המפרק, רעשים במפרק – קליקים, רגישות במישוש המפרק או שרירי הלעיסה).

זה בצד הרופאים, בצד המטופלים – 33% (אחד מכל שלושה) מתלוננים על לפחות אחד מהתסמינים הבאים: כאב ראש, כאב במפרק, כאב באזור שרירי הלעיסה וכדומה. התסמינים של הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה מתגברים בדרך כלל גם בחומרה שלהם וגם בשכיחות שלהן החל מהעשור השני לחיים (גיל "העשרה").

אחת הסברות שנבדקו היא האם יש קשר בין הרגלים אוראליים מזיקים שהנערים מתחילים לרכוש (בשפת הרפואה אנחנו קוראים להם "פראפונקציות") כמו לעיסת מסטיק, כסיסת ציפורניים, השענת הסנטר על היד ומשחקים עם הלסת שמביאים בסופו של דבר להתפתחות של הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה. פעילות שרירית נוספת בעלת פוטנציאל נזקי היא הידוק או חריקת שיניים (ברוקסיזם) בערות או בשינה.

איך מטפלים?

נתחיל בהרגעה. רק 10%-5% מהמטופלים שסובלים מתסמינים במערכת הלעיסה יזדקקו להתערבות ולטיפול של רופא שיניים, ואילו רוב המטופלים שיגיעו לבדיקה, יקבלו אבחנה והנחיות לביצוע בבית בשגרת היומיום שלהם. הטיפול לאחוז הקטן יותר של האנשים משתנה מאדם לאדם ומותאם לכל מטופל ולבעיה ממנה הוא סובל ולרמת הכאב שאיתה הוא מתמודד.

גורמי משנה שעלולים לגרום ל-TMD

הגורמים הראשוניים להתפתחות ולהתפרצות ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה עוד לא ברורים ב-100%, בטח כאשר מסתכלים ובוחנים את האדם הבודד. הדעה המקובלת היום בעולם המחקר היא כי הגורמים הם רבים, וכי רק שילוב של מספר גורמים יחד שמתגברים בסופו של דבר על הסיבולת הפיזיולוגית של האדם יגרום להתפרצות ההפרעה. הסיבולת הפיזיולוגית היא פרטנית, מאפיינת כל אחד מאיתנו וקשורה קשר הדוק לגנטיקה של כל אחד מאיתנו.

שיטת האבחון המקובלת כוללת חיפוש אחר גורמים המסייעים להופעת ההפרעה, ואלו מתחלקים לשלושה סוגים:

גורמי סיכון שמעלים את הסיכון להתפרצות הפרעות תפקודיות.

גורמים יוזמים שאחראיים ישירות להתפרצות.

וגורמים מנציחים שמעכבים או שמונעים את ריפוי ההפרעה במערכת הלעיסה.

בנסיבות שונות גורמים מסוימים יכולים למלא כל אחד מהתפקידים. אבחנה נכונה דורשת מהרופא להבין את כל הגורמים המסייעים הפוטנציאליים להתפתחות התופעה. גורמים רבים עלולים להשפיע על שיווי המשקל בין כל המרכיבים של מערכת הלעיסה.

אז בין כל הגורמים שתיארנו למעלה, הנה כמה ספציפיים יותר שנמצאו כבעלי יכולת ישירה לגרום להתפרצות של הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה או להוות גורם סיכון להופעה:

  1. טראומה: אנחנו נגדיר טראומה ככוח שמופעל על מערכת הלעיסה ועולה על עומס התפקודי הנורמלי. לעוצמה ולמשך הטראומה יש חשיבות רבה, ואנו מחלקים את הטראומה לשלוש קבוצות:
    • טראומה ישירה – מכה פתאומית וחד-פעמית למבני מערכת הלעיסה (למשל כתוצאה מתאונות דרכים, מפציעת ספורט, ממכה לפנים ועוד).
    • טראומה לא ישירה – מכה פתאומית וחד-פעמית, אך לא כזאת שפוגעת ישירות באזור מערכת הלעיסה (תאונת דרכים מסוג בלימה או האצה (וויפלש), שבה לא רואים פגיעה ישירה באזור הפנים).
    • מיקרו-טראומה – הפעלת כוח ממושכת שחוזרת על עצמה. עומס ממושך ונשנה על מערכת הלעיסה שנובע למשל מיציבה לא נכונה או מהרגלים אוראליים מזיקים (פראפונקציות אוראליות) או מפעילות ברוקזיסטית – חריקת שיניים. הרגלי יציבה לא נכונים כמו הטיית הראש קדימה, או החזקה של הסלולר בין הכתפיים והראש (ללא שימוש בידיים), כל אלה יכולים לגרום למתח בשרירים ולעומס במפרקים ולהוביל לכאבים בשרירים או במפרקים או בשניהם. הרגלים אוראליים מאוד נפוצים ובדרך כלל לא גורמים לנזק, אך כאשר הפעולה עוברת את סף הסיבולת הפיזיולוגית, המערכת שלנו מתחילה להיפגע ולהראות סימני מצוקה. הפגיעה הראשונית תהיה במבנה בעל הסיבולת הנמוכה יותר.
  1. יחסים לא תקינים בין מרכיבי מערכת הלעיסה: אלו יכולים להיות ממקור גנטי (מולדים), התפתחותיים או במקרים נדירים יותר כתוצאה מטיפול רפואי לא נאות. הנה כמה דוגמאות: חוסר התאמה בין הלסת העליונה והתחתונה ופגיעות במשנן. תלילות המפרק (חלק הגולגולת הקבוע) היא גם גורם אפשרי להתפתחות העתקת הדיסק או לפריקת הלסת.
  2. גורמים סיסטמיים: הכוונה היא למחלות כלליות כמו הפרעות ניווניות, הורמונליות, סרטניות, נוירולוגיות וריאומטולוגיות שעלולות להשפיע על ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה. הגורמים האלה יכולים לפעול במקביל ובו-זמנית ברמה מרכזית או מקומית.
  3. גורמים פסיכולוגיים והתנהגותיים: מטופלים שסובלים מהפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה, סובלים יותר מהממוצע ממתח ומהפרעות נפשיות. כאב שרירי עלול להיגרם מפעילות יתר של מערכת העצבית כתגובת יתר למתח נפשי. ההתייחסות לכאב משפיעה על רמת הכאב. בדרך כלל למטופלים האלה יש היסטוריה של הפרעות הקשורות במתח נפשי. ההמלצה היא לבחון גם את האספקטים האלה אם מטופל מתלונן על הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה. אם מוצאים כי יש קשר אז חשוב להתייחס לכך בתוכנית הטיפול.

איך פונים לטיפול?

כדי לטפל בהפרעות הללו יש לפנות לרופא השיניים שיאבחן מהי בדיוק ההפרעה ויציע תוכנית טיפול שתעזור להתמודד איתה. מזמינים תור אצל רופא השיניים באתר או באפליקציה, ואפשר גם להתקשר ישירות למרפאת השיניים הקרובה אליכם. חפשו מרפאת כללית סמייל לפי אזור או סוג טיפול שמעניין אתכם

 

מידע נוסף בנושא

  1. 6 דרכים לטיפול בהפרעות במערכת הלעיסה
  2. 17 שאלות ותשובות על הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה
  3. הרגלים אוראליים מזיקים – פראפונקציות

 

מרפאות כללית סמייל ממשיכות לפעול כרגיל

כל טיפולי השיניים במרפאות מתקיימים כסדרם.

שימו לב: אין להגיע למרפאה ללא תיאום תור מסודר.

לרשימת המרפאות >>