הרמת סינוס: כל הפרטים החשובים

מתי יש צורך בניתוח הרמת סינוס? מהן תופעות הלוואי של הניתוח? על מה חשוב להקפיד וממה להימנע לאחר הרמת סינוס?

ד"ר חגי סלוצקי, רופא ראשי, כללית סמייל

הרמת סינוס

הרמת סינוס (Sinus Lift) היא הליך כירורגי שמטרתו לעבות את העצם בחלק האחורי של הלסת העליונה, באזור השיניים הטוחנות, לקראת שתל דנטלי.

שתל דנטלי, המכונה בקרב הציבור "השתלת שן", הוא אחת המהפכות המשמעותיות ברפואת השיניים, ובזכותו אפשר לזכות בחיוך מושלם גם לאחר אובדן שיניים, ללא צורך בשימוש בתותבות.

לעיתים קורה שהאזור בעצם הלסת שבה רוצים להכניס את השתל הדנטלי אינו מספיק לאורך השתל הרצוי, ולכן קיים חשש שלשתל לא תהיה אחיזה איתנה בעצם לאורך זמן. במקרה כזה מבצעים הגבהה מלאכותית של העצם באמצעות החדרת תחליף עצם באזור השתל העתידי, ומכאן השם – "הרמת סינוס".

 

אובדן שיניים – לא רק בעיה אסתטית

מחסור בעצם הלסת עשוי להיות בעיה מולדת, אך עלול להיגרם גם בעקבות מחלה או בשל נזק חמור שנגרם לשיניים. גם אובדן שיניים עלול לגרום לדילול עצם הלסת, כתוצאה מתהליך של ספיגת עצם. כך, ככל שחולף זמן ממושך יותר מאובדן השיניים – כך עולה הסיכוי לצורך בניתוח הרמת סינוס.

אך הצורך בהרמת סינוס אינו ההשלכה הרפואית היחידה שיש לאובדן שיניים על בריאות הפה: הפער שנוצר גורם לסטייה של השיניים הסמוכות בניסיון לצמצם את המרווחים ביניהן, וכך מזון שנלכד בין השיניים מגביר את הסיכון לעששת ולמחלות חניכיים.

מדוע הרמת סינוס מתבצעת דווקא באזור השיניים האחוריות העליונות? כאשר באזור הזה יש מחסור בעצם – עולה החשש שהשתל הדנטלי יחדור לאזור הסינוסים, שנמצאים ממש מעל. חדירה של השתל אל חלל הסינוס עלולה לגרום לדלקת בסינוסים ("סינוסיטיס") ולהכשלת הפרוצדורה הרפואית כולה.

מדובר אמנם בפרוצדורה כירורגית שכיחה, אך לצורך הצלחתה יש צורך בציוד רפואי איכותי, והכי חשוב – בניסיון מקצועי ובמיומנות גבוהה.

 

הרמת סינוס פתוחה והרמת סינוס סגורה

ניתוח הרמת סינוס מתבצע למעשה בשתי טכניקות עיקריות: הרמת סינוס פתוחה והרמת סינוס סגורה.

הרמת סינוס פתוחה מתבצעת במקרים בהם קיים מחסור רב בעצם, והעובי שלה אינו עולה על 5 מילימטרים. במקרה כזה מבצעים מעין פתיחה של "חלון" בצד העצם דרך חלל הפה, ולאחר מכן ממלאים חלק מחלל הסינוס בתחליף עצם. בחלוף הזמן ובאופן הדרגתי, מחליפים תאי הגוף את תחליף העצם בעצם טבעית, תהליך המכונה "קליטת העצם", וכך לאחר מספר חודשים ניתן יהיה להחדיר את השתל הדנטלי.

הרמת סינוס סגורה ניתן לבצע אם מחסור בעצם הוא קטן (מינורי), ואינו עולה על מילימטר או שניים, כיוון שמדובר בפעולה כירורגית מתונה יותר וגם פחות פולשנית. בשונה מהרמת סינוס פתוחה, הרמת סינוס סגורה אינה מתבצעת בצד הסינוס, אלא דרך עצם הלסת. עושים פתח קטן דרך הלסת והוא מאפשר לדחוס דרכו את תחליף העצם אל תוך חלל הסינוס. אותו הפתח משמש להברגת השתל אל הלסת – פעולה שניתן לבצע מיד לאחר הרמת סינוס סגורה, ללא צורך בהמתנה.

 

תופעות לוואי לאחר ניתוח הרמת סינוס

  • כאבים לאחר התפוגגות ההרדמה המקומית – ניתן ליטול משככי כאבים בהתאם להמלצת הרופא.
  • נפיחות ושטפי דם – מומלץ לצנן את האזור באמצעות קרח למשך רבע שעה בכל פעם.
  • החרפת הבצקת לאחר שלושה ימים – עשויה להימשך עד שבוע לאחר הניתוח. במקרה בו היא מלווה בחום גבוה, יש לפנות למרפאת השיניים.
  • דימום מהנחיריים – במשך היממה הראשונה לאחר הניתוח. מומלץ לשכב ולהניח בעדינות צמר גפן על הנחיר המדמם.

 

עשה ואל תעשה לאחר הרמת סינוס

24 שעות ראשונות:

  • להימנע ממזון ושתייה חמים.
  • לאכול מאכלים רכים בלבד.
  • לא לצחצח שיניים.
  • להימנע ככל הניתן מעיטוש ושיעול – ובכל מקרה לעשות זאת בפה פתוח.

48 שעות ראשונות:

  • לא לצרוך אלכוהול.
  • לא לעשן.

שבועיים ראשונים:

  • לא לבצע פעילות גופנית.
  • להימנע מכיפוף הראש כלפי מטה.

חודש ראשון:

  • לא לקנח אף.
  • לא לנפח בלונים.
  • לא לנגן בכלי נשיפה.
  • לא לטוס או לצלול במים.

 

איך פונים לטיפול?

באתר: מזמינים תור אצל רופא השיניים באתר או באפליקציה

בטלפון: חפשו מרפאת כללית סמייל לפי אזור או סוג טיפול שמעניין אתכם

 

מידע נוסף בנושא

  1. כל ההנחיות לטיפולי השיניים בכללית סמייל
  2. טיפולים לשיקום הפה
  3.  טיפולי שיניים אסתטיים

 

שמחים לחזור לשגרה :)

חיטאנו את החדרים, מיגנו את הצוותים ותדרכנו את עובדי המרפאות כך שנוכל לשמור על בריאותכם ועל בריאות הצוות המטפל.
שימו לב: בשבועות הקרובים צפויים זמני המתנה ארוכים. אנחנו חוזרים אל המטופלים שהתורים שלהם בוטלו ומעניקים להם טיפול על-פי הדחיפות הרפואית.
לפרטים נוספים על החזרה לפעילות ועל ההנחיות בימי "שגרת הקורונה"

לכל הפרטים >>