17 שאלות ותשובות על הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה

מהן ההפרעות האלה? ממה הן נובעות? עד כמה זה מסוכן ואיך מטפלים? המומחה שלנו עונה על כל השאלות הנפוצות והבוערות לסובלים מהפרעות במערכת הלעיסה (TMD)

פרופ' אפרים וינוקור, אחראי על תחומי כאבי פנים, הפרעות במנגנון הלעיסה והפרעות שינה דנטלית ברשת מרפאות כללית סמייל

שאלות ותשובות

הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה (TMD – Temporomandibular Disorders) פוגעות בשרירי הלעיסה או במפרקי הלסת או בשניהם. קבוצת ההפרעות הזאת נחשבת כגורם הראשי לכאבים באזור הפה והפנים אחרי כאבי שיניים. ההפרעות האלו שכיחות יותר אצל נשים מאצל גברים ביחס של כ-1:6.

למרבית ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה תסמינים משותפים, וזה מקשה מאוד על האבחון שלהן. אבחון נכון חיוני לצורך מתן טיפול יעיל. התסמינים של TMD הם:

  • כאב באזור המפרק הלסת (סביב האוזן) או בשרירי הלעיסה (פנים, רקות, צוואר וכדומה).
  • קושי בפתיחת הפה או הגבלה בתנועות הלסת התחתונה.
  • רעשים ("קליקים" או "קרפיטוס") במפרק בעת תנועת הלסת (פיהוק, לעיסה, דיבור ועוד).

בזמן הנעת הלסת התסמינים מחמירים ועלולים לגרום לפגיעה באיכות החיים של הסובלים מהם. התסמינים עלולים להופיע בפתאומיות או להתפתח בהדרגתיות על פני חודשים. עוצמת הכאבים או ההפרעה התפקודית, והאופי הכרוני של תופעות אלו עלולות לגרום להתפתחות הפרעות פסיכולוגיות (חרדה, דיכאון ועוד) שמחמירות את המצב.

אם אתם סובלים מאחד מהתסמינים האלה פנו מיד לרופא כדי לבדוק את המצב. לזימון תור לחצו כאן.

עכשיו לחלק העיקרי, מניסיון טיפולי של שנים הרכבנו תשובות לשאלות הנפוצות ביותר ששאלו מטופלים על הטיפול בהפרעות במערכת הלעיסה.

1. מהן הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה?

הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה הן אוסף של הפרעות הפוגעות בשרירים המשמשים ללעיסה, מפרקי הלסת (האחראים על תזוזת הפה), והרקמות הקשורות בהם. את ההפרעות התפקודיות של מערכת הלעיסה ניתן לחלק לשתי קבוצות: הפרעות שמקורן בשרירי הלעיסה וההפרעות שמקורן במפרקי הלסת.

ההפרעות שמקורן במערכת הלעיסה מלוות בדרך כלל בכאב עמום ומקרין המופיע באזור הפנים ומתגבר בזמן הפעלת הלסת. הסימנים עליהם מדווחים המטופלים הם: כאבי ראש וצוואר, כאב המקרין לאוזן, קושי בפתיחת פה או הזזת הלסת התחתונה, קושי באכילת מזונות קשים, הופעת רעשים במפרק כמו רעש של שפשוף אבן באבן ("קרפיטוס") או רעש פתאומי ("קליק"- יש על כך שאלה ותשובה בהמשך) והרגשה של "פה קפוץ" וכואב עם ההתעוררות בבוקר.

2. מהם החלקים המרכיבים את מפרק הלסת?

מפרק הלסת בנוי משתי עצמות, האחת שייכת לעצם הגולגולת והיא עצם קבועה, ללא יכולת תנועה. העצם השנייה היא עצם הלסת התחתונה, והיא ניידת. בין שתי העצמות נמצאת רקמה סחוסית הנקראת דיסק. עצם הלסת התחתונה מתחברת לגולגולת על ידי מערכת שרירים, גידים ורצועות (ליגמנטים). כל המרכיבים האלה יחד, בצורתם התקינה, מאפשרים לנו להניע את הלסת ובכך לבצע את הפעולות הנדרשות לקיומנו (נשימה, לעיסה, בליעה ודיבור). זהו המקרה היחידי בגוף האדם בו שני המפרקים מחוברים (באמצעות הלסת התחתונה), כך שמפרק אחד לא יכול לנוע בלי להזיז את המפרק השני. כמו כן מפרק זה הוא היחיד המופעל במשך היממה כולה (בליעת רוק, פתיחת הפה, דיבור ועוד).

3. מהי השכיחות של הפרעות במערכת הלעיסה?

הפרעות במערכת הלעיסה מופיעות אצל בני נוער, נשים וגברים. מבין האוכלוסייה שנבדקה נמצא שיותר נשים מגיעות להיבדק בהשוואה לגברים ביחס של 1:6. מחקרים הראו כי ל-75% מהאוכלוסייה שנבדקה יש לפחות סימן אחד של הפרעה תפקודית (דיס-פונקציה) במערכת הלעיסה כגון: הפרעות בתנועתיות המפרק, רעשים במפרק – קליקים, רגישות למישוש המפרק. 33% מתלוננים על לפחות אחד מהתסמינים הבאים: כאב ראש, כאב במפרק, כאב באזור שרירי הלעיסה וכדומה.

התסמינים של הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה מתגברים בדרך כלל הן בחומרתם והן בשכיחותם, החל מהעשור השני לחיים (גיל "העשרה"). עם השנים המודעות בקרב האוכלוסייה גדלה ויותר אנשים מגיעים לבדיקה ולטיפול בהפרעה. אף על פי כן, נמצא שרק 5% עד 7% מהסובלים מסימן או תסמין כלשהו זקוקים לטיפול פעיל. ברוב המקרים מספיק הסבר על מהות ההפרעה וכיצד להימנע מלגרום להחמרה במצב. כאן שוב צריך לציין את החשיבות הגדולה בייעוץ מקצועי בכל מקרה של ספק.

4. מהם הסימנים או התסמינים המעידים על הפרעה במערכת הלעיסה?

כאב במפרק הלסת, לרוב מתורגם ככאב אוזניים או צלצולים באוזניים בזמן פתיחת הפה. במקרים רבים מומחה אף אוזן גרון הוא המאבחן הראשון של ההפרעה והוא המפנה את החולה לטיפול בידי רופא השיניים.

כאב בשרירי הלעיסה שנראה לנו פעמים רבות ככאב באזור הרקות, קושי בפתיחת הפה או הגבלה בזמן תנועת הלסת לדוגמה קושי בפיהוק נרחב.

רעשים הנשמעים במפרק כמו "קליק" בזמן פתיחת פה או הזזת הפה לצדדים

עם הופעת הסימנים האלה מומלץ לגשת לבדיקת רופא שיניים ללא דיחוי.

5. מהן הסיבות להתפרצות ההפרעה?

הרפואה עדיין לא הצליחה למצוא גורם ספציפי מרכזי שניתן להצביע עליו "אשם" ואחראי להתפרצות ההפרעה. נראה כי מדובר במצב שבו מעורבים גורמים ראשיים לצד גורמי חשיפה, גורמים יוזמים וגורמים מנציחים – ששילוב שלהם יוצר את ההפרעה.

לאלה אפשר להוסיף גם מרכיבים נוספים כמו טראומה, הרגלים אוראליים (פראפונקציות), גורמים סגריים (אוקלוזליים), גורמים פסיכו-סוציאליים וגורמים אנטומיים-מבניים של מערכת הלעיסה אף הם מעורבים. הגורמים המסייעים להתפתחות הבעיה מתחלקים לכמה קבוצות:

גורמי סיכון – גורמים שמעלים את הסיכוי להתפרצות ההפרעות התפקודיות (למשל בעיות הקשורות במפרקים כמו גמישות יתר כללית, הרגלים מזיקים, בעיות נפשיות ועוד).

גורמים יוזמים – גורמים האחראים ישירות להתפרצות (בעיקר טראומה, פירוט בשאלה הבאה).

גורמים מנציחים – גורמים המעכבים או מונעים את ריפוי ההפרעה במערכת הלעיסה.

גורמים מסוימים בנסיבות שונות יכולים למלא כל אחד מהתפקידים. אבחנה נכונה דורשת מהרופא להבין את כל הגורמים המסייעים הפוטנציאליים להתפתחות התופעה. גורמים רבים עלולים להשפיע על שיווי המשקל בין כל המרכיבים של מערכת הלעיסה.

6. אילו מצבים קשורים בהתפתחות ההפרעות במערכת הלעיסה?

המצבים והגורמים היכולים ליצור הפרעה תפקודית במערכת הלעיסה הם רבים וכאמור בדרך כלל נדרש שילוב בו זמני של יותר מאחד על מנת שההפרעה תצא מהכוח אל הפועל ותחייב התערבות טיפולית.

הגורמים השכיחים ביותר הם:

  • טראומה ישירה מכה פתאומית וחד-פעמית למבני מערכת הלעיסה. לדוגמה: תאונת דרכים או מכה לפנים.
  • טראומה לא ישירה – מכה פתאומית וחד-פעמית למבני מערכת הלעיסה. לדוגמה: תאונת דרכים מסוג בלימה או האצה ("מכת שוט").
  • מיקרו-טראומה – הפעלת כוח קטן אך ממושך או החוזר על עצמו מספר רב של פעמים במהלך היום או הלילה. לדוגמה: הרגלים אוראליים (כגון לעיסת מסטיקים),הרגלי יציבה לא נכונים (כגון החזקת הראש קדימה או החזקת אפרכסת הטלפון על-ידי הכתפיים והראש).
  • יחסים לא תקינים בין מרכיבי מערכת הלעיסה – חוסר התאמה בן הלסת העליונה והתחתונה, פגיעות במשנן, חוסר הרמוניה של שרירי הלעיסה והמפרק.
  • הפרעה בסגר השיניים (אוקלוזיה-סגר) – בעיות התאמה בסגירת הפה בן השיניים בלסת עליונה לשיניים בלסת התחתונה.
  • גורמים כלליים – מחלות כמו הפרעות ניווניות, הורמונליות, סרטן, מחלות במערכת העצבים, מחלות ראומטולוגיות, מחלות כלי דם ועוד.
  • גורמים פסיכולוגיים והתנהגותיים – כל אותם גורמים שמשפיעים על יכולת ההסתגלות של המטופל. מי שסובל מהפרעות במערכת הלעיסה סובל יותר מהממוצע ממתח והפרעות נפשיות, ההתייחסות לכאב משפיעה על רמת הכאב.

7. מהם הרגלים אוראליים, והאם הם עלולים להזיק?

הרגלים אוראליים (פרא-פונקציות) הם כל אותן פעולות אשר מבוצעות על ידי מערכת שרירי הלעיסה ומפרקי הלסת ולא משמשות תפקיד (פונקציה) אמיתי (נשימה, דיבור, בליעה ולעיסה). בקבוצה זו נכללות הפעולות הבאות: לעיסת מסטיקים, נשיכת לחי ולשון, מציצת אצבע, כסיסת ציפורניים, השענת הסנטר על היד, פיצוח גרעינים, לעיסת קרח, נשיכת השפתיים, נשיכת חפצים קשים. כל אותם הרגלים יכולים להוות גורם מכריע בהופעת הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה, אם הכוחות המצטברים מתגברים על הסיבולת האישית של האדם. פעילות שרירית נוספת בעלת פוטנציאל לגרום נזקים היא תופעת הברוקזיסם המתבטאת בהידוק או בחריקת שיניים בזמן ערות או במהלך השינה (הרחבה על תופעת הברוקסיזם בהמשך).

8. כשאני מזיז את הלסת התחתונה אני שומע רעש. האם זה מסוכן?

בזמן תנועת הלסת התחתונה (פתיחת הפה וסגירתו, הזזת הלסת לצדדים כגון בזמן לעיסה) ייתכנו שני סוגים עיקריים של רעש:

  1. קליק – זהו רעש פתאומי חד. מקור הקליק בדרך כלל בחוסר תאום בין הדיסק של המפרק לבין עצמות המפרק. במצב בו הדיסק מועתק ממקומו הפיזיולוגי הרגיל לעמדה אחרת (בדרך כלל קדמית) נשמע רעש פתאומי (קליק) בפתיחת הפה ברגע שהדיסק חוזר למקומו התקין. ייתכן ובזמן הסגירה יישמע קליק חלש המצביע על העתקה חוזרת של הדיסק. התופעה מאוד נפוצה ולא תמיד מחייבת טיפול פרט להימנעות מהפעלת כוחות לא מבוקרים על המפרק.
  2. קרפיטוס – זהו רעש הנשמע כמו שפשוף של אבן באבן. מקור הרעש בדרך כלל בתהליך ניווני של עצמות מפרקי הלסת ואופייני לגילאים המבוגרים יותר.

כל אדם שמבחין ברעש בזמן פתיחת הפה חייב לגשת להיבדק אצל רופא שיניים העוסק בתחום כדי להימנע מגרימת נזקים נוספים למפרק.

9. אני חש הגבלה בפתיחת הפה. מה עלול לגרום לכך?

טווח פתיחת פה התקינה הממוצעת הוא 40 מ"מ – 50 מ"מ. הגבלה בטווח הפתיחה של הפה יכולה לנבוע מגורמים רבים ומחייב אבחון פרטני בכל מקרה ומקרה. התופעה יכולה לנבוע משני מקורות:

מקור שרירי – התכווצות של שרירי הלעיסה בעקבות פתיחת פה ממושכת (טיפול שיניים למשל) פתיחת פה מקסימלית פתאומית (פיהוק, שירה וכדומה). לעיתים גם מצב של דלקת כואבת באחד ממרכיבי מערכת הלעיסה גורמים לשרירים שלנו לעבור התכווצות כאמצעי הגנתי למניעת תנועה של הלסת.

מקור מפרקי – דיסק פגום שזז מעמדה קדמית למקומו הנורמלי ומונע כעת את פתיחת הפה המלאה. מצב נוסף הוא המבנה האנטומי של המפרק: פגם במפרק (התפתחותי או עקב טראומה). ולבסוף גם ניוון במפרק שיוצר בו שינוי.

10. אני שומעת את בן זוגי משמיע קולות של חריקת שיניים בלילה. מה הסיבה?

אולי הוא סובל מברוקסיזם, בעברית אנחנו מכנים את התופעה הזאת חריקה או הידוק שיניים. זאת הפעולה הזאת שעושים לא למטרה תפקודית בזמן שינה או בזמן ערות. אם זה קורה בזמן שאנחנו ערים אז זה מתבטא לרוב בהידוק ("נעילת הלסתות בחוזקה"), ובעיקר כשאנחנו בזמן ריכוז גבוה (עבודה מול מחשב, לימוד) או שאנחנו נמצאים במתח נפשי מוגבר.

ברוקסיזם בזמן השינה מתרחש ממקור מערכת העצבים המרכזית. חריקה או הידוק של השיניים בשינה מתרחשת בהתקפים של מספר שניות כל פעם, אך יכולה להתבצע עשרות פעמים במהלך השינה.

ברוקסיזם של ערות ושל שינה הן פעולות שריריות לא רצוניות ולא מודעות.

11. מהן ההשלכות של שחיקה והידוק של השיניים?

בזמן חריקת שיניים במהלך השינה, השרירים מפעילים כוחות מוגברים מאוד, הרבה מעבר לכוח הנדרש לצורך אכילה בליעה ודיבור. הכוח הממוצע בלעיסה הוא כ-6 קילוגרם, ואילו הכוחות המופעלים בזמן חריקת שיניים בלילה יכולים להגיע לכ-100 קילוגרם (!) הפעילות המוגברת הזאת עלולה לגרום לכאבים בשרירי הלעיסה וכאבי פנים וראש, במקרים חמורים ייתכנו גם נזקים למפרקי הלסת.

השחיקה המוגברת גורמת לפגיעה בשיניים ואלה מתקצרות בהתאם. השיניים נהיות רגישות לשתייה חמה או קרה ולמזון ושתייה ממתוקים. עקב שחיקת האמייל המגן על השיניים הן נהיות פגיעות יותר לעששת ("ריקבון").

בנוסף על כל ה"כיף הזה" צריך לקחת בחשבון כי פגיעה בשיניים הקדמיות מביאה איתה גם פגיעה קשה באסתטיקה, אם זה בעקבות התקצרות השיניים שמשנות את צורת הפנים: הזווית בין השפתיים מקבל הטייה כלפי מטה, השפתיים נהיות דקות ונוצר הרושם שלאדם אין שיניים. השחיקה מתבצעת לאורך שנים והנזק מצטבר, לכן, שוב, אם יש לכם ספק, לכו להיבדק.

12. מי שוחק שיניים?

שחיקת שיניים בקרב האוכלוסייה נחשבת שכיחה מאוד (מחקרים הראו כי 8% באוכלוסיה חורק שיניים בשינה ו-20% מהדקים שיניים בזמן ערות). אימהות מדווחות על חריקת שיניים של הילד החל מגיל שנתיים, הן מזהות את החריקה כתוצאה מרעש החריקה אותו אפשר לשמוע בזמן השינה. נסיים עם עובדה קטנה אך מעודדת למבוגרים שבינינו – עם השנים השכיחות של ברוקסיזם פוחתת עד ל-3% בלבד לבני 60 ומעלה.

13. איך מטפלים בחריקת שיניים?

בהידוק השיניים בערות נלחמים כמו בכל פעילות מזיקה לא רצונית אחרת אחר (מציצת אצבע, כסיסת ציפורניים וכדומה). קודם כל צריך להפוך את המעשה מלא מודע למודע ורק אז לנסות למצוא תחליף שיסלק אותו. המצב מסובך יותר ביחס לחריקת השיניים בשינה: לא קיים טיפול יעיל לסילוק תופעת הברוקסיזם (חריקת שיניים) במהלך השינה. האמצעי היחיד שהוכח כיעיל במניעת הנזקים של התופעה הוא סד לילה ("מגן שיניים") אותו מרכיבים הזמן השינה.

14. מהו סד לילה?

סד לילה הוא מכשיר העשוי אקריל, לרוב קשיח. הוא מגיע בצורה של פרסה (מזכיר קצת פלטה ליישור שיניים). העובי שלו הוא כ-2 מילימטר. את הסד "לובשים" על השיניים של לסת אחת. עליו להיות מותאם לשיניים של הלסת הנגדית בזמן סגירת הפה וחיכוך השיניים בסד. התאמה מדויקת חיונית למניעת נזקים לסגר התקין של האדם.

15. עשו לי לאחרונה כתר בשן ומאז אני לא מסוגל לסגור את השיניים כמו תמיד. רופא השיניים שלי אומר שהסגר שלי תקין. מה יכולה להיות הסיבה?

במקרים נדירים, בעקבות שינוי בצורת השיניים שמשנה את המגעים בין השיניים הנגדיות ("שינוי בסגר"), מתפתחת תופעה המכונה בשם "מודעות סיגרית מוגזמת או מנשך פנטום". התופעה הזאת נובעת מהפיכת הרגל של בדיקה חוזרת ונשנית האם השיקום החדש ("הכתר") מפריעה בזמן סגירת הפה, לתהליך כפייתי המנותק מבעיות דנטליות אמיתיות. במקרה זה אסור לנגוע בשיניים כי הדבר רק מחמיר את התופעה. במילים אחרות, במנשך פנטום המודעות הסגרית הפכה מבעיה דנטלית אמיתית להפרעה נוירולוגית המחייבת טיפול בהתאם. חיוני להגיע לאבחנה מהירה ככל האפשר כי אחרת הקיבעון במודעות הסגרית הופכת לקבועה ועלולה לפגוע משמעותית באיכות החיים של מי שסובל מהתופעה הזאת.

16. כיצד מטפלים בהפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה?

היות שהגורמים להתפתחות ההפרעות במערכת הלעיסה רבים ופועלים בו זמנית, הטיפול היעיל הוא רב-תחומי ומשלב כמה דרכי טיפול בו זמנית:

  • טיפול עצמי (הימנעות מהרגלים מזיקים, תרגילי מתיחה, קומפרסים חמים, שינויי דפוסי חיים וכדומה)
  • טיפול פיזיותרפי מקצועי
  • טיפול באמצעות סדים (מגיני שיניים)
  • טיפול תרופתי (תרופות שיכוך כאב, כדורי הרגעה, כדורים להרפיית שרירים, נוגדי דלקת)
  • טיפול התנהגותי שמטרתו להקטין את רמת המתח הנפשי
  • טיפול פסיכותרפי במצבים קשים
  • טיפול כירורגי במקרים מאד נדירים

עכשיו קצת יותר בפירוט:

מתחילים בטיפול עצמי. שיטה שתלויה מאוד במוטיבציה של המטופל ובשיתוף הפעולה שלו. הרופא משתף את החולה בממצאים שמצא, באבחנה שקבע, בשיטות הטיפול הקיימות ובפרוגנוזה המשוערת, תוך שהוא יוצר עם החולה מערכת יחסים של אמון ושיתוף פעולה.

טיפול באמצעות סדים – סד הלילה הוא מכשיר עשוי אקריל שמכניסים לפה לפני השינה ותפקידו למנוע מגע בין שיניים של שתי הלסתות. הוא הטיפול נפוץ לטיפול בהפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה, ולכן הטיפול בסד נחשב במקרים רבים לטיפול הבחירה הראשון. הטיפול הזה יעיל במיוחד כשעולה החשד להידוק או חריקת שיניים בשינה. הסד גם מפחית את הכוחות המופעלים על ידי שרירי הלעיסה וגם מגן על השיניים מפני שחיקה נוספת. כאבים בשרירי הלעיסה ביקיצה הם התסמין שהסד מצליח להפחית ביעילות הכי גבוהה. שימו לב: יש כמה וכמה סוגים שונים של סדים, כדי שטיפול כזה יצליח יש לוודא שהרופא מתאים בדיוק את הסד הרצוי למבנה הפה שלכם.

טיפול בהיפנוזה – במחקר של אוניברסיטת תל אביב מצאנו כי לימוד של מטופלים הסובלים מכאבי פנים לבצע היפנוזה עצמית הביאה להקלה רבה יותר בכאב יחסית לטיפול בסדים סגריים.

טיפול תרופתי – הניסיון הקליני וכן ניסויים מבוקרים מוכיחים לנו שטיפול תרופתי, כחלק מתוכנית הטיפול המלאה בהפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה, יכול לתרום להקלת הסבל ולעזור בשיקום מהמצב.

טיפול פיזיותרפי – מטרת הטיפול הפיזיותרפי היא החזרת השריר לאורכו הנורמלי, לשפר את יציבה, והחזרת טווח התנועה התקין של הלסת. טיפול פיזיותרפי גם יעיל בשיכוך הכאבים ובשינויים בדפוסי ההתנהגות היומיומיים.

טיפולים כירורגיים – הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה ניתנות לטיפול בדרך כלל באמצעים הפיכים ולא חודרניים. לכן, האקדמיה האמריקאית לכאבי פנים ולסתות ממליצה למתרפא שהופנו לטיפול כירורגי כפתרון להפרעה התפקודית במערכת הלעיסה, לקבל חוות דעת נוספת לפני שניגשים לניתוח.

17. זיהיתי אצלי הפרעה – איך פונים לטיפול?

אם מזהים הפרעה במערכת הלעיסה יש לגשת להיבדק כדי לאבחן את סוג ההפרעה ולזהות את הגורמים האחראיים לה כדי למנוע נזק נוסף. הדרך הטובה ביותר היא פשוט לפנות לבדיקה של רופא שיניים.

באתר: מזמינים תור אצל רופא השיניים באתר או באפליקציה

בטלפון: חפשו מרפאת כללית סמייל לפי אזור או סוג טיפול שמעניין אתכם

 

מידע נוסף בנושא

  1. 6 דרכים לטיפול בהפרעות במערכת הלעיסה
  2. דום נשימה בשינה – למה זה קורה ואיך מטפלים?
  3. הרגלים אוראליים מזיקים – פראפונקציות

 

מרפאות כללית סמייל ממשיכות לפעול כרגיל

כל טיפולי השיניים במרפאות מתקיימים כסדרם.

שימו לב: אין להגיע למרפאה ללא תיאום תור מסודר.

לרשימת המרפאות >>