הקץ לכאבי הראש, שרירי הפנים וחריקת שיניים – להתעורר לבוקר טוב!

זה קורה לרבים מאתנו מבלי שנשים לב לכך: תופעת חריקת השיניים והידוק הלסתות, המתרחשת בעיקר בלילה, תוך כדי שינה וגם במצב של ערות. תופעה זו עלולה לגרום לכאבים בשרירי הפנים, לכאבי ראש, לשחיקת שיניים ואף לשבירתן. סד דנטאלי, בהתאמה אישית על ידי רופא השיניים, פותר את הבעיה בקלות וללא התערבות פולשנית

ד"ר אפרים וינוקור, רופא ברשת מרפאות כללית סמייל.

גם מי שישנים שנת לילה ארוכה וטובה, עלולים לקום בבוקר עם כאבים באזור הלסתות, הרקות או הצוואר. תופעה זו של פעילות יתר במפרקי הלסתות, או של חריקת שיניים (ברוקסיזם), מתוארת בספרות בדרך כלל כתגובה למאמץ או לחץ ובימי התנ"ך הקדומים אף היטיבו לתארה כתגובה רגשית: "רשע יראה וכעס – שיניו יחרוק ונמס" (תהילים, קי"ב).

הכימיקלים במוח ("נוירו-טרנסמיטורים") אינם נחים בשינה וכך, למתח שליווה אותנו במהלך היום נודעת השפעה עקיפה על חריקה והידוק הלסתות בעיקר בשינה הרדודה ובשנת החלומות (ה-REM).

המילה "ברוקסיזם" ("חריקת שיניים" ביוונית) מוגדרת כפעילות בזמן ערות או בשינה של הידוק, חריקת שיניים ו/או נעילת לסתות ללא מגע בין השיניים. בזמן הערות, נגרמת התופעה ממתח נפשי או מתרחשת כחלק ממאמץ הקשור בריכוז (כגון עבודה מול מחשב). בזמן השינה, פעילות יתר של הלסתות אינה רק ביטוי למתח ועל פי מחקרים שונים – עשויה לנבוע גם משינויים בריכוזי הכימיקלים במוח, מנטילת תרופות וכדומה. במילים אחרות, ברוקסיזם הינה "הפרעה תנועתית הקשורה בשינה".

הדעה המדעית הרווחת היא כי כ-60 אחוז מהאוכלוסייה מבצעת תנועות לעיסה במהלך השינה, כפי הנראה על מנת להרטיב את הגרון ברוק או כדי לפתוח את דרכי האוויר. כל עוד מדובר בתנועה קלות ובתדירות נמוכה, אין בכך כדי לגרום נזק. אולם כשהעניין הופך אינטנסיבי וכרוך בתנועות נמרצות ובתדירות גבוהה, עלול הדבר לגרום לשחיקת שיניים, לכאבים במפרק הלסתות, באוזניים ובצוואר, לכאבי ראש ושרירי הפנים, לקימה עייפה משנת הלילה ולהפרעה כללית בסדר היום.

הבשורה הטובה היא, ששכיחותה של תופעת שחיקת השיניים קטנה עם הגיל. כ-40 אחוז מבני השנתיים "חורקים" ושוחקים את שיניהם בשינה, וכך גם כ-20 אחוז מקרב הילדים עד גיל 12. בין הגילאים 15-45 השכיחות המקובלת היא 8-10 אחוז ואילו בקרב בני ה-65 ומעלה, יורדת שכיחות התופעה לכ-3 אחוז בלבד.

לאחר מחקרים רבים שנעשו בנושא, המסקנה היא כי הפתרון היעיל ביותר למניעת כאבי הלסתות הוא סד לילה, התקן עשוי מאקריל (סוג של פולימר), המולבש על השיניים של אחת הלסתות ומעניק הגנה בעת חיכוכן. מדובר במכשיר קטן ופשוט יחסית, שאינו כרוך בטיפול רפואי פולשני או בתרופות – וגאוניותו, טמונה בפשטותו.

מתי נדרש טיפול?

האם בכל מקרה של נעילת לסתות או חריקה ועלולות השיניים להיפגע? מסתבר שלא. יש בין החורקים כאלה שהשיניים שלהם בריאות וחזקות מיסודן ועל כן הם ישמיעו קולות חריקה צורמים בלילה אולם השיניים שלהם לא יינזקו.

לעומתם, יש מי שהשיניים שלהם חלשות מסיבה גנטית, עקב מחלות או בגלל חשיפה לחומצות (עקב צריכת תרופות, מעלייה של חומצות קיבה לחלל הפה או מצריכה אינטנסיבית של שתיה תוססת ומזון עתיר חומציות) – ואלה גורמים להחלשתן ולשחיקתן. במקרים כאלה, החריקה או הידוק השיניים עלולות לגרום לשיניים נזק עד כדי הופעת סדקים בשורש השן ופגיעה בטיפולי שיניים כמו שתלים דנטאליים, כתרים וכדומה.

הפתרון – סד דנטאלי לשימוש בשינה

שלושה מיליון סדים דנטאליים מותאמים מדי שנה בארצות הברית לשיניהם של "חורקים" וגם בישראל מספרם של הנעזרים בסדים אלה גדל והולך. השימוש בסד נעשה בעיקר בזמן השינה, כשתנועת חריקת השיניים והידוק הלסתות אינה רצונית ואי אפשר לשלוט בה.

אבחון שחיקת השיניים על יד רופא השיניים משמעותי מאוד אם כך, על מנת לקבוע האם האדם החורק זקוק לסד וכדי להתאים לו את הסד הנכון, בהתאם למבנה הלסת, מצב הפה, מצב השחיקה ועוד. לאחר האבחון, אם הוסכם על ידי הרופא והמטופל שהסד הוא הפתרון הרצוי, הרופא ייטול מיטבע (תבנית) של פי המטופל לצורך הכנת הסד במעבדת שיניים.

יתרונו של סד דנטאלי אשר מוכן במעבדת שיניים על ידי טכנאים מומחים הוא בהיותו אישי ועל כן גם מדויק ומתאים למבנה הפה והלסת של המטופל הספציפי. למטופלים אחרים הסובלים מבעיות אחרות ותצורת פיהם שונה – יותאם הסד האישי הנכון והמדויק להם.

באין בדיקה ולקיחת מידה מדויקת, לא בטוח שיוענק למטופל הסד המתאים לו, מה שלא יבטיח את השגת הפתרון לבעיות מהן הוא סובל. על כן, מומלץ להעדיף את הסד המוכן במעבדה מאשר סד אותו ניתן לרכוש כמוצר מדף ברשתות הפארם.

איך זה עובד? ההתקנים הדנטאליים קטנים וקלים, עשויים אקריל – חומר פלסטי,  מולבשים על אחת מלסתות המתרפא, מונעים את המגע בין הלסתות ומגינים על השיניים מפני שחיקה בעת סגירת הלסתות וחריקת השיניים.

לאחר שנים של ניסיונות לטפל בתופעה בדרכים שונות – אם באמצעות תרופות, טיפול בביו-פידבק, היפנוזה ודרכים נוספות, נמצא כי גם אם התנועות נחלשו מעט או הופסקו לזמן מה, התופעה לא הופסקה כליל ועל כן הטיפול היעיל ביותר שתוצאותיו ניכרו לאורך זמן – הוא השימוש בסדי הלילה.

סוגי סדים

קיימים סוגים שונים של סדים דנטאליים אותם בוחר הרופא המטפל, בהתאם לצרכיו של המטופל:

סד דנטאלי קשיח: סד המקבע את השיניים ושומר שאף שן לא תיגע בשיני הלסת הנגדית. סד זה מומלץ בספרות המקצועית בעיקר לחורקים אינטנסיביים, שהסד הרך אינו מתאים להם. הסד הקשיח מדויק ועמיד לאורך זמן רב.

סד דנטאלי רך: מתאים לשמירה על שיני מתרפאים לאחר שיקום פה, כתרים, גשרים וכדומה ולא לחריקת שיניים או לפעילות אינטנסיבית וחזקה (במקרים אלה הסד יקרע תוך פרק זמן קצר ביותר, בניגוד לאורך החיים הארוך של הסד הקשיח). מאידך, מי שלא התרגלו לסד הקשיח יכולים להתנסות בו כברירת מחדל.

כיוון שהפרעה בפרקי הלסתות היא תופעה שמלווה את האדם לאורך שנים ועלולה להשפיע על איכות החיים, מומלץ לטפל בבעיה בהקדם כדי למנוע כאבים, דלקות ושרירים תפוסים, לשמור על מפרקים רפויים ועל פנים רגועות.

המאמץ היחיד שיידרש הוא הגעה לרופא השיניים לשתי פגישות (אבחון וקבלת הסד), הסתגלות לסד ושמירה על ההיגיינה שלו. שמירה על אלה – מבטיחה אריכות ימים לסד וחיים טובים יותר לבעליו.

ד"ר אפרים וינוקור, רופא ברשת מרפאות כללית סמייל, עוסק בכאבי פנים והפרעות במנגנון הלעיסה ובשינה, נשיא האקדמיה האירופאית להפרעות במערכת הלעיסה, היו"ר היוצא של האיגוד הישראלי לכאבי פנים ולסתות, מרצה בכיר לכאבי פנים במחלקה לשיקום הפה בבית-ספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת תל אביב.

כללית סמייל – רפואת שיניים מקצוענית. בשבילך.