סינוסיטיס וכאבי שיניים: הקשר המפתיע בין הבעיות הנפוצות

סינוסים הם למעשה חללי אוויר בתוך עצמות הפנים והגולגולת, המרופדים בקרום דק שנקרא רירית או מוקוזה. סביב האף של כל אחד מאיתנו קיימים ארבעה זוגות סינוסים – מקסילרים, אתמואידים, סינוסים קדמיים (פרונטלים) וספנואידים.

סינוסיטיס היא דלקת שמופיעה כשתעלות האף והסינוסים נחשפים לגורמים שעלולים לגרות את הרירית שמצפה אותם. שמה המדויק יותר של הבעיה הוא "רהינו-סינוסיטיס" כלומר שילוב של דלקת בריריות האף (רהיניטיס) ובסינוסים. זאת מכיוון שברוב המקרים המחלה משפיעה גם על הסינוסים וגם על תעלות האף. דלקת שמשפיעה על הסינוסים בלבד אינה שכיחה.

גורמי הסיכון להתפתחות רהינו-סינוסיטיס כוללים בעיקר זיהומים נגיפיים (וירליים) בדרכי הנשימה העליונות. המחלה יכולה להתפתח גם כתוצאה מזיהומים ממקור אחר, או מרגישות מוגברת לחומרים אלרגניים ולתרופות. במקרים מסוימים תתפתח הדלקת בגלל מצבים רפואיים כמו הריון, תת-פעילות של בלוטת התריס, סטייה של מחיצות בחלל האף או פוליפים בתעלת האף.

התסמינים של סינוסיטיס יכולים לכלול נזלת, חום, שיעול, כאבי ראש, לחץ בפנים, כאבי אוזניים, הפרשות בחלל הגרון, פגיעה בחוש הטעם והריח וכן רגישות למגע באזור הסינוסים.

אחד התסמינים הנפוצים של התופעה כולל כאבי שיניים שלעיתים יהיו אף עזים ביותר. במקרה הזה ייתכן שמדובר בהשפעה הדדית. כלומר, מחלות בחלל הפה, בייחוד זיהומים ודלקות, יכולות להתפשט לסינוסים ולגרום לדלקת גם בהם. זיהומים ממקור אודונטוגני (שקשור בשיניים) מהווים בין 10% עד 12% מכלל הזיהומים בסינוס המקסילרי. ההתפשטות הזאת אפשרית בעיקר בגלל הקרבה של השיניים האחוריות לסינוס הזה.

כאמור, דלקות בסינוסים עלולות לגרום בעצמן לכאבים בשיניים, גם אם לא קיימת שום בעיה דנטלית. זאת בגלל הלחץ שיוצרת הדלקת גם על השיניים הסמוכות לסינוסים. אולם בכל מקרה שבו מופיעים כאבי שיניים במקביל לדלקת בסינוסים ובתעלות האף, מומלץ להגיע גם לרופא השיניים כדי לבחון את מצב חלל הפה ולהתאים טיפול במידת הצורך.

דלקת בסינוסים וברירית האף יכולה להתבטא בשלוש צורות מרכזיות:

• רהינו-סינוסיטיס חריפה (ARS) – זיהום בדרכי הנשימה העליונות או בסינוסים שיכול להיות קל, בינוני או חמור. שלא כמו הצטננות, שבדרך כלל חולפת תוך פחות מחמישה ימים, המחלה הזאת בדרך כלל נמשכת כעשרה ימים או יותר.
• רהינו-סינוסיטיס חוזרת – לעיתים המחלה מתבטאת בהתקפים והפוגות – כלומר מופיעה כמה פעמים בשנה, לעיתים אף ארבע פעמים או יותר.
• רהינו-סינוסיטיס כרונית (CRS) – המחלה מוגדרת כרונית אם התסמינים נמשכים מעל שלושה חודשים. המצב הזה יכול להיגרם כתוצאה מדלקת אקוטית שלא מגיבה לתרופות או מסיבות שאינן ידועות. במקרה כזה עלולים להופיע גם פוליפים בחלל האף.

בשלב הראשון לאחר האבחון חשוב לבצע בדיקה קלינית יסודית אצל רופא אף אוזן גרון ורופא שיניים וכן צילום רנטגן שיעזור לגבש תמונת מצב אמינה יותר של מצב הפנים וחלל הפה. אם מדובר בזיהום בסינוסים ובתעלות האף בלבד, הטיפול יהיה באמצעות מכשיר אדים ושטיפה של הפה והאף עם מי מלח להפחתת הלחץ והדלקת. ניתן גם להשתמש בתרסיסים לאף המכילים חומרים מפחיתי גודש – אם כי לא מומלץ להשתמש בהם למשך יותר משבוע.

אם לפי האבחנה, מדובר בסינוסיטיס שמקורו בזיהומים בשיניים או בשאר חלל הפה, ייתכן שהרופא יורה על טיפול אנטיביוטי לטווח קצר. במקרים מסוימים ייתכן כי הרופא יבצע גם ניקוז כירורגי והסרה של רקמות דלקתיות מחלל הפה.

אם קיים זיהום בשיניים, לעיתים ימליץ רופא השיניים גם על טיפול שורש או אפילו על עקירה כאשר לא ניתן להציל את השן הפגועה. יכול להיות שהרופא יסיר גם שתלים מזוהמים שמסכנים את בריאות המטופל.

במקרים נדירים יחשפו הבדיקות פגיעה בעצמות באזור הלסת, שגורמת למעבר חיידקים מחלל הפה לסינוס. במקרים כאלו יידרש הרופא לבצע פעולה כירורגית לסגירת המעבר הזה. רופא שיניים יבצע את הטיפול במידת הצורך, תוך עבודה צמודה עם מומחה אף-אוזן-גרון.

ד"ר טמיר ברונר הוא מומחה לרפואת הפה ומנהל מחלקת בקרה ברשת כללית סמייל

באתר: מזמינים תור אצל רופא השיניים באתר או באפליקציית כללית

בווטסאפ: סמסו לנו

בטלפון: חפשו מרפאת כללית סמייל לפי אזור או סוג טיפול שמעניין אתכם